לשון מגילת אסתר והעברית של ימינו

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר."

מגילת אסתר היא המגילה החמישית בקובץ של "חמש מגילות" ונחשבת למגילה המוכרת ביותר. לשון המגילה נשענת על סגנון לשון המקרא הקלאסית ומוטבעות בה לשון ספרי המקרא המאוחרים, מתקופת בית שני, והלשון הארמית. להוציא את המשפטים המוכרים והידועים בשירי פורים, שלקוחים מתוך המגילה, ניתן למצוא מילים ומטבעות לשון שנמצאים בשימוש בשפת ימינו ומקורן במגילת אסתר. 

ביטויים הלקוחים מן המגילה

ביטויים רבים מתוך מגילת אסתר מצאו את מקומם בעברית של ימינו ורבים מהם שגורים בשפת היום־יום. להלן הביטויים ופירושם:

כְּיַד הַמֶלֶך – בנדיבות.

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת – נכונות לבוא לקראת אדם במידה רבה.

כִּכְתָבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ – בדיוק כפי שכתוב.

חָפֵץ בִּיקָרוֹ – רוצה בטובתו.

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ – בוש ונכלם.

צֹרֵר הַיְּהוּדִים – אויב היהודים.

וְכַאֲשֶר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי – את הנעשה אין להשיב. 

נַהֲפוֹךְ הוּא  – להפך.

בְּכָל תֹּקֶף – חד־משמעי. 

מילים במשמעות שונה

יש מילים הכתובות במגילת אסתר ומשמעותן שונה מהמשמעות שלהן בלשון ימינו. להלן דוגמות אחדות:

בִּיתָן – חלק מארמון המלך. בימינו המילה מתארת בית קטן או צריף.

דָּת – במובן של חוק ומשפט.  בימינו פירוש המילה הוא אמונה. 

פִּתְגָּם – גזירה, צו. בימינו פתגם פירושו ניב, ביטוי.

מַאֲמָר – צו, פקודה. בימינו המילה מאמר מפורשת בתור חיבור כתוב.

סְפָרִים – מכתבים, איגרות. בימינו המילה מתייחסת לספר קריאה, ספר עיון.

קְרֹא – מוזמן. בלשון ימינו המילה משמשת כתואר לממונה זמני כמו ועדה קרואה.

רֶכֶשׁ – סוסים מהירים. בלשון ימינו רכש במובן של רכישה.

פורים לשמחה!