תחומי כתיבה ועריכה  – על ז'אנרים  וסגנונות

ספרי זיכרונות וביוגרפיות – סיפורי חיים

כל אדם הוא עולם ומלואו, ולכל אדם יש לפחות סיפור אחד לספר. ספר זיכרונות יכול לתאר חיים שלמים, תקופה או רגע, וסיפור חיים (ביוגרפיה) בא לתאר את חייו של אדם ופועלו. בשני המקרים העלילה נשענת על המציאות כפי שהמספר זוכר אותה ורואה אותה מנקודת מבטו.

סיפור קם ונופל בידי כותבו ונמדד בדרך שבה הוא מסופר ותלוי בסגנון ובעריכה (עריכה ספרותית, עריכה לשונית). הפקת ספר היא תהליך מרתק, הן למספר והן לעורך, והעבודה על הספר דורשת תקשורת טובה ביניהם.

כתיבה ועריכת תוכן שיווקי לאתרים ולדפוס

תוכן שיווקי לאתרים כולל גם כתיבת קמפיינים וכתיבת מאמרי קידום. כתיבה שיווקית צריכה להיות קצרה ומדויקת בבחירת המילים ובסדר נכון מבחינת תוכן. לבחירת המילים בסוג זה של כתיבה יש תפקיד חשוב בקידום האתר ובהבאת לקוחות פוטנציאליים עתידיים.

בעולם כתיבת התוכן ידוע כי הלקוח מרפרף ומאבד עניין במהירות הבזק, ולכן הכותב צריך לכתוב בצורה קולחת מאוד. 

גם בסוג זה של כתיבה העורך צריך לשלב נכון בין כתיבה תקנית (עריכה לשונית) לבין כתיבה מכירתית.

חוברות לימוד וטיפים וספרי מתכונים

כתיבה או עריכה לשונית של חוברות לימוד וטיפים צריכה להיות קצרה ומדויקת, הן בבחירת המילים והן בסדר שבו התוכן כתוב. 

חוברת טיפים או ספר מתכונים נותן ערך מוסף ועם זאת פונה שיווקית לפלח שוק מסוים, קרי קהל לקוחות, ומחייב שילוב נכון בין כתיבה תקנית (עריכה לשונית) לבין כתיבה שיווקית.

לעיתים תהיה התנגשות בין תקני למכירתי ויהיה זאת על העורך לבחור לאיזה "נכון" לתת עדיפות. עורך טוב יידע לשלב בין השניים וייצור מוצר גורף מחמאות.

ספרי ילדים

כתיבת ספרי ילדים היא שליחות שטומנת בחובה אתגרים לא קטנים. האתגר הראשי הוא התאמת המסר, השפה וההיגיון לגיל הילד. 

כתבת ספר ילדים? הינה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמך טרם הוצאת הספר לדפוס: האם כתבו ספר דומה לפניי? לאילו גילים מיועד הספר? האם השפה מותאמת לשכבת הגיל המיועד? האם יש בסיפור התחלה, אמצע וסוף? האם מוצגת בסיפור בעיה המובאת לפתרון בסיומו? 

לאחר שענית לעצמך על השאלות מומלץ למצוא עורך לשון, שייתן חוות־דעת ויעזור לך למצוא בעיות בנרטיב, יזהה שגיאות לשון (שכן כתיבה שגויה אינה מיטיבה עם שפת הילד) ויעזור בחלוקת העמודים לאיור. 

תרגום ועריכת תרגום

מתרגם משפה זרה צריך לעשות התאמה נכונה של השפה המתורגמת לשפת התרגום כדי שהיא תישמע טבעית, אבל לרוב המתרגם אינו עורך. מתרגם עשוי לתרגם יתר על המידה (פרשנות יתר) או לחלופין לתרגם מילולית מדי עד שהקריאה בשפה המתורגמת תישמע זרה ולא ברורה. 

ברוב המקרים ספר מתורגם יעבור עריכת לשון כדי לוודא שהספר נאמן למקור ובו־זמנית יישמע כאילו שנכתב בשפת התרגום.

כתיבה ועריכת ספרים – פרוזה, רומן ועוד

ספרות מקור יכולה לכלול לקט סיפורים קצרים, ספרי שירה וספרי רומן, פרוזה, פנטזיה וכדומה. 

סוג עריכה זה כולל עריכת תוכן, כמו גילוי בעיות בתוכן או מידע חסר, ועריכת לשון מעמיקה.

ברמה הטכנית יידרש העורך לנקות את הטקסט ממילים מיותרות, לתקן טעויות לשון, טעויות כתיב ופיסוק וליצור טקסט נעים יותר לקריאה תוך שהוא נשאר נאמן לכותב ולמסר. 

תהליך עריכה זה כולל סבבים רבים של עריכה והגהה ולכן חשובים אמון ותקשורת טובה בין העורך לבין הכותב.