"הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת" – על חירות, חופש ודרור

יש בזה מן האבסורד לחגוג את חג החירות לאחר שנה שבה המילים חירות וחופש יצאו מאורח החיים שלנו, וקיבלו משמעות של חל"ת ותקוות אובדות. ואולי זו הסיבה, דווקא, להתמקד במילים הללו, שנותנות משמעות לחיינו מעצם קיומן.

המילים חירות, חופש ודרור השתרשו בשפה העברית ברובדי לשון שונים, ולמרות הדמיון במשמעות יש להן שימושים שונים בלשון העברית:

חירות 

המילה חירות באה בלשון חז"ל (פסחים י ה: "הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת") ומקורה בארמית: חירותא. משמעותה היא חופש, עצמאות, היכולת של אדם או של עם לפעול בצורה עצמאית על־פי רצונם.

ביטויים, צירופים ופירושים:

חג החירות

חירות פיוטית – זכותו של משורר לחרוג מחוקי הדקדוק, התחביר, המשקל והחריזה לצורך ביטויו האומנותי החופשי.

ארבע החרויות – הכרזות, שראשי ממשלות ארצות־הברית, ברית־המועצות, אנגליה וצרפת, הכריזו והתחייבו עליהן בימי מלחמת העולם השנייה והן: חירות הדיבור, חירות הדת, חירות מפחד, חירות ממחסור.

לוחמי חירות ישראל – ארגון מחתרת עברי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חופש

המילה חופש באה פעם אחת במקרא (יחזקאל כז כ: "בִּגְדֵי־חֹפֶש"), ונראה כי פירושה אינו ידוע. לאחר מכן היא מופיעה בלשון חז"ל במשמעות של חופש, דרור: "עֶבֶד מַשְׂכִּיל חַבֵּב כְּנָפֶש, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ חֹפֶשׁ" ובהמשך, בלשון הספרות החדשה, היא מקבלת משמעות של חופשה, פגרה.

למילה חופש יש צירופים רבים והיא באה בצורות ובמשקלים שונים:

חופש – החופש הגדול, חופש־הדיבור, חופש־פעולה.

חופשה

חיפשון – חופש, דרור, חירות.

חופשי – לַחופשי, אומן חופשי, איבר חופשי, מקצוע חופשי, שומע חופשי, אהבה חופשית, בחירה חופשית, יד חופשית, כניסה חופשית, עמידה חופשית.

חופשיות

חפשן – ליברל, שוחר חירות וקדמה. חפשנות – ליברליות. חפשני – ליברלי.

דרור

ניתן לפגוש לראשונה את המילה דרור במקרא (ויקרא כה י: "וּקְרָאתֶם דְרוֹר בָּאָרֶץ וְשַבְתֶּם אִיש אֶל־אֲחוּזָתוֹ"), ופירושה חופש, חירות.

ביטויים, צירופים ופירושים:

ציפור־דרור – צירוף זה מופיע לראשונה בלשון חז"ל ופירושו כינוי לציפור הנהנית מן החופש ומהמרחב.

בספרות החדשה צירוף זה מקבל משמעות נוספת ופירושו משל למי שחופשי לנפשו והוא פטור מעול ומחובות.

קרא דרור – שחרר, הוציא מעבדות לחירות.

שנת הדרור – שנת היובל, שנת החמישים, שלפי חוקי התורה שוחררו בה כל בעלי־החובות מחובותיהם, והעבדים מעבדותם.

מר־דרור – (שמות ל כג) – שם של אחד ממיני הבושם שהשתמשו בו בימי־קדם לשמן המשחה.

חג שמח וחופשה מהנה:)

חידון לפסח

בחידון מסתתרת ברכה המורכבת מהאות הראשונה של כל פתרון ולפי הסדר (5,3,3,3,2)

    1. זכות הצעקה (6,4)
    2. שטר הניתן לעבד, המעיד על שחרורו על־ידי אדוניו (5,2)
    3. ללא אפליה (6,6)
    4. תה שחור, מלח מר (6,5)
    5. חושף הפועל (5,4)
    6. שיחלוף (6)
    7. סכנה! חיפושית (6,5)
    8. לוחמי חירות ישראל – לראשי ריחות חול ים (5,5,5)
    9. שאינו תלוי בדבר (5,2)
    10. חופש פעולה (6,2)
    11. מפלגה ציונית שהוקמה בשנת 1948 (6,5)
    12. עם יצא מתוהו (7,3)
    13. בשנה זו שוחררו כל בעלי החובות מחובותיהם, והעבדים – מעבדותם. (5,3)
    14. חירות הדיבור, חירות הדת, חירות מפחד, חירות ממחסור (7,4)
    15. יצא לפגרה (4,3)

מאמרים שעשויים לעניין אותך

תשובות לחידון פסח

  1. זכות הצעקה (6,4) – חופש הביטוי
  2. שטר הניתן לעבד, המעיד על שחרורו על־ידי אדוניו (5,2) – גט שחרור
  3. ללא אפליה (6,6) – שוויון זכויות
  4. תה שחור, מלח מר (6,5) – מלחמת השחרור
  5. חושף הפועל (5,4) – חופש פעולה
  6. שיחלוף (6) – לחופשי
  7. סכנה! חיפושית (6,5) – כניסה חופשית
  8. לראשי ריחות חול ים (5,5,5) – לוחמי חירות ישראל
  9. שאינו תלוי בדבר – בן חורין
  10. חופש פעולה (6,2) – יד חופשית
  11. מפלגה ציונית שהוקמה בשנת 1948 (6,5) – תנועת החירות
  12. עם יצא מתוהו (7,3) – יום העצמאות
  13. לפי חוקי התורה שוחררו בה כל בעלי החובות מחובותיהם, והעבדים – מעבדותם. (5,3) – שנת הדרור
  14. חירות הדיבור, חירות הדת, חירות מפחד, חירות ממחסור (7,4) – ארבע החרויות
  15. יצא לפגרה (4,3) – לקח חופש

**חג שמח לכל בית ישראל**

פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמש בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מאשר את ההסכמה שלך לשימוש באלו.

לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookie, ניתן לעיין בעמוד: תנאי שימוש ומדיניות קובצי ה־Cookie